עבדות

עבד. עבדות. לדעתי זה גן שבא עם השלב שנעמדנו על שתיים. הגובה הזה.....ואו...משכר מאד וכמובן גם משקר. פתאום אחד למעלה והשני עוד למטה. עכשיו, במקום שנעמדים חדשים יעזרו לאלו שעל ארבע, נוצרה תשוקה לשימור הפער. זה שעל שתיים פיתח תשוקה לאחד על ארבע וזה שעל ארבע חיפש לעבוד אחד על שתיים. טוויסט למשחקי שליטה עשיתי כאן. זה שמרגיש גבוה לא חף מעבדות. לפי הסיפור, המצרים סגדו לאלים דמיוניים ולחיים שאחרי המוות. זה בנוסף לסגידה והאדרה גשמית. גם בימינו, אני בטוח שמרק צוקרברג, ביל גייטס, משפחת עופר, ביבושרה, סוגדים בעבדות מרצון למישהו או למשהו וגם וגם. אפילו את או אתה תמצאו שהפעילות שלכם באינסטגרם היא בעצם עבדות טהורה. כן, כמה הזוי שזה לא נשמע, אנחנו עבדים לליקים. לסלפי. להעצמה רוחנית. לניקוי מיצים (כי מישהו חופר לנו שאנחנו מלוכלכים....), לפעולות בריאות, לפעולות חולות וכו וכו. הרצון לעבוד הוא אינהרנטי עמוק עמוק בין סבך הקשרים במח. הרקמות שלנו, מפרישות ומזרימות חומרים ממכרים לתחושה בה מישהו מניע, מגדיר אותנו. פעם זה בכפייה ולרוב, זה מבחירה חופשית. הסיפור שנשמר היסטורית מדור לדור מאיר את התכונה הזו באדם: הגענו למצב של עבדות קולקטיבית בכפייה בשביל קהילה אחרת ומאז השחרור (בעזרת מישהו אחר) חיפשנו מוצא אחר- עגל הזהב. התמכרות לכל דבר. 40 שנה במדבר זה תהליך גמילה מחומר. זה סמל חשוב ביותר. חובבי הרכוש והכסף יעידו שזה הכי טוב להם בחיים והם לא יבינו מה נסגר איתי, טוב להם. אבל אם יש קונספטים של צורות חיים אחרות בהן מובטח להן עוצמות גדולות יותר של חווית חיים? עוד מציאות אלטרנטיבית שתגביר את הרזולוצייה של הנוכחות? יש לה ״חסרון״ אחד: אתה לא צריך כלום. יש לך הכל! כמו שהיקום אינסופי. יש במח את הרכיב הזה. מתג הפעלה למציאות לפי בחירה. אני מאחל לכל הקהילה שלי היקרה לי מאד, למקד את נתיב ההליכה הפרטית בנסיון לוותר על הרגלים, ליצור שינויים, לבחון מה גודל העבדות ולמי, לא לדחות את הקץ, לא לקבע כלום ולא להבטיח כלום, לא לסגוד לכלום ולא להרגיש מעל מישהו אחר. אין אדם ששייך לכם ושום רכוש לא ישאר שלכם. אז למה בכלל להתאמץ? כזה חופש. חופש מוחלט שמספק את הבטחון המושלם. חג שמח.