הבל החן ושקר היופי

ככול שחוש הראייה משתלט, כך אנחנו נהיים עיוורים למציאות ומנותקים. זו לא קלישאה רגילה וסתומה. זה אמיתי. הנה שמתי תמונה. יפה לא? ישר לייק. אבל הגוף שם סובל. אני רואה את זה. אתם? אם לא, אני מציע שתמצאו את הדרך להוריד את הווליום של הבל החן ושקר היופי. חד משמעית, אם זה יפה ומושלם, תחשדו. תחזרו לאהוב את המכוער. תסתכלו על הפרצופים הלא סימטריים. על הפרטים הקטנים והחבויים. תאספו סביבכם חברים פחות יפים. למה? זה יעזור לכם להתעורר. כי המכוער ביותר יכול להביא את היופי האמיתי לחייכם. כולנו פגומים. כל אחד עובד על שיפור ותיקון פגמים אישיים. אם זרמתם עם זה, עם מה שכתוב עכשיו, תנו לעצמכם סטירה. כי זו סתירה. אין דבר פגום. אין דבר לא יפה. אין מכוער. יש יש. בלי הגדרה. אם אתן אתם רווקים, וכלואים בתוך הלופ של היפה, החתיך, המקובב (קוביות בטן), מראה ייצוגי, כולם רוצים אותו וכו וכו…. אתם מפספסים את הדבר האמיתי. לא בהכרח היפה יגרום לכם לדלקת כימית של אהבה עצמית. לא בהכרח המבוקש ילמד אתכם על נאהבות. אם אתם יפים יפות וסימטריים, וקולטים שאנשים עפים עליכם ומעיפים אתכם, תזהרו מזה כמו מאש! הרשת החברתית (הוירטואלית והמציאותית-שרובה הרי זה פרשנות וירטואלית) תשאב כל טיפה של מהות, של מקוריות, של אותנטיות של חווית חיים נוכחת ומדוייקת ותמיד תרגישו חסרים. אתם תהפכו מהר מאד לעבדים של אחרים, תפתחו אינסטה, פוסטים כל שעה, סטורי כל 5 דקות, תנהלו את הזוגיות שלכם לפי זמני פוסט מושלמים, תתקשרו רק עם אנשים שיקדמו את מספר העוקבים, תברחו כל היום למסך ולא תראו את האהבה בפרחים שבאי התנועה המוזנח בצמוד לביוב. ככל שתתבגרו תפספסו את ציר הזמן וההתפתחות הפוטנציאלית של העצמי הגבוה (אם אפשר להעזר בכינוי הזה כאן) ותפצו את עצמכם ברכב חדש או בטיול בריחה רוחני הכל כלול. ובתחומי, לא כל הסימטריים עם השיער השופע והגוף החלק הם באמת כאלה מבפנים. זה לא שהם רעים, אבל לא בטוח שהם באמת רואים אתכם וייסייעו להעצמה האישית שלכם. אני רואה שדי לאדם הממוצע בלהעריץ מישהו אחר שחי את החלום שלו. אני מבין שהרבה מאלו שמעריכים אותי, בועז, פועלים ממקום של מראה לתשוקותיהם ויעדיהם. התגובות אלי הם של אומץ, אני אמיץ, מעורר השראה, נאמן למקור, חי את החיים וכו וכו. וכל זה בישיבה על כסא מול המסך. אני? בסך הכל מסרב להיות צייתן. מסרב להרדם ויודע גם איך ללמד התעוררות. זה הכל. לא נושא שום דגל עבור אף אחד. לא מעוניין גם. אז כשאתם משוטטים ברשתות, שימו בראש משפט, שיסנן, שישים בפרופורציות, שיזכיר שאלו לא בהכרח פני הדברים. תאחלו לעצמכם להרגיש בגוף. איך מרגישים בגוף? מן הסתם חייבים להכין אותו (תנועה ונשימה רב מימדיים במשקל גוף, לא ניפוח גוף! !). ואם תפגשו את המכוער או הלא סימטרית, תשארו עם המחשבה שיש סיכוי שזה וזאתי, יעיפו את חווית הקיום שלכם לעננים, לכו ותתמסרו אליהם. ולסיום אצטט טכסט מלפני עשרות מאות שנים, שכבר אז הבינו שהאבולוציה של התודעה תופסת תאוצה לכיוון השינה העמוקה והשתלטות של אחרים עליה. נא לשנן במהלך חייכם: "אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי? וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי? וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי?" (פרקי אבות).