כשהבטן בחוץ, כדאי לעשות תרגילי בטן?

והאם בטן הריון או סתם כרס זהות?

לפני הכל אומר ואדגיש- אין לי ולו דבר אחד נגד משקלי גוף, זה גם לא התחום שלי ואם התחושה בגוף מענגת אז מי אני. הפוסט הנ״ל מתמקד בתופעה נפוצה בעולם הפילאטיס, הפיטנס, היוגה וכו׳ ועוסק בשאלה: האם לאפשר לגבר או אשה, עם מבנה|מראה בולט של בטן, לבצע תרגילי בטן בשכיבה.

בקורסי המורים ובסדנאות, בעניין הזה, איני מבדיל בין גבר לאשה ואף בין כרס של גבר ל״כרס״ הריון מלבד הבדל קטן ומשמעותי אותו ארחיב בהמשך.

אתחיל במקרה הפשוט והברור לכולם- הריון. השלב הראשוני לרוב אינו נראה לעין וגם אם כן זה כי נוצר שחרור מידי בהחזקת הבטן ויש אישור כבר משבוע 3 להסתובב עם בטן בחוץ- אז אני מחייך בביישנות כי אין סיכוי שתוך 3 שבועות הרחם פרץ קדימה באופן כזה שהבטן חורגת מגבולות הגזרה. בכל מקרה, גם זו ששחררה הכל, עדיין יכולה לאסוף, לרכז ולתפעל את שרירי הבטן באופן יעיל ולבצע תרגילי ליבה בשכיבה בזמן השיעור.

עם התפתחות ההריון והכניסה לחציון השני של טרימסטר 2 ועד הסוף, הרחם יוצאת קדימה ולמעלה, מפנה מקום לעצמה ודוחקת את מערכת העיכול מהמרכז הקדמי לדפנות האחוריות של הגוף. במקביל, היא נצמדת והודפת את קיר שרירי הבטן התומך כלפי חוץ, אמצע ולמטה. ברגע שתוכן הבטן, איברים פנימיים, דוחקים את קיר שרירי הבטן החוצה וגיוסם מופרע- אין מה לטרוח לבקש שיעלו את הראש והחזה! (איור a). במצב כזה, אין להם את היכולת האנטומית לבצע את פעולתם ואף עשויים לפתח תופעות נילוות של לחץ בטני מוגבר כמו הרניה או התרחבות בטנית רקמתית במספר נקודות מפתח.

כמובן שכל מקרה לגופו, כל אשה באה עם מודעות גוף אחרת ונסיון תנועה מסויים. אבל בגדול, לבצע תרגילי ליבה לא בשכיבה. כל תנוחה אחרת שאינה מגבירה לחצים מיותרים על סביבת הבטן- לא העובר המוגן כמו השמירה על תקינות האיברים הפנימיים ורקמות החיבור שלהם ושל חלל הבטן! (העובר מוגן היטב בבלון מים שנמצא בתוך בלון מים).