על מערכת חיסונית, ערכים וכניעה:

הנטייה הכללית היא להיות חסר אונים מבלי שנדע שאנחנו תחת התפיסה הזו, תלויים באי ידיעה ונסמכים על תוצאות בדיקת הדם, חוות דעת של רופאים, באמונה מלאה כי הידע והנסיון שנצבר משחר היסטוריית הרפואה הטובה והחכמה של המין האנושי יביא לפתרון המלא ולסוף התקלות בגוף. בנוסף, מתייעצים עם קרובים, מבקשים מכנה משותף. אולי תימצא תרופת סבתא בשבילי או אמצא איזה פטנט שעזר גם לשכנה. אני קורא לתפיסה הזו- כניעה. איך קרה, שאחרי מאות אלפי שנות התפתחות, הגענו לעכשיו ואנחנו הכי מנותקים מהכח העצום שלנו- לו קוראים מערכת חיסונית. מה היה קורה אם לא היו קוראים לה כך?

כאן נכנסת מגבלת השפה- מגדירים את המערכת הזו קודם כל כמערכת- משמע- אני רובוט ויש לי יחידות הנעה ותפקוד. אז זהו שלא. אח״כ משייכים אותה למילה ״חיסונית״. מגדירים ספציפית את פעולתה- מחסנת אותי. בפני מה? צרות העולם והפחדים שלי. גם טעות פרימיטיבית חמורה. בואו נשכח רגע את המושג שלה. נפרק את כל מה שאנחנו יודעים ונרכיב בחזרה. נמצא לתופעה הזו שם אחר. לעובדה שאני עצמי היא הוא החיסון, הלמידה, השדרוג, השכפול, התמיכה, הלמידה הפסיכית של אבולוצייה של וירוסים וחיידקים שלימים נהיו חלק מרצפי הדיאנאיי. כן! תקראו קצת על גנטיקה- רוב הסלילים הם פסלים של וירוסים וחיידקים- כמו מעבדה עם צנצנות פורמאלין. מה חשבתם שאתם סטרליים והבחוץ מלוכלך???? תבדקו שוב את תפיסתכם. התפיסה שלנו היא מערכת החיסון האמיתית. כשאתם נמצאים תחת תפיסה חלשה- אתם חשופים בחולשתכם. אז כמו אנשים שישאבו את האנרגייה שלכם, תמיד יהיה איזה וירוס שירצה קצת ממנה. פשוט לא? כן, יש פחד לסיבוכים. אבל אם נתיידד עם המוות ונבין שאני מסתיים מתישהו ומכל סיבה אז יהיה לי קל יותר לחיות והרבה יותר נינוח לעזוב את העולם. במקום זה, אני חי תלוי באחר, מפחד רוב הזמן מהסוף אז אני מקפיא את סדר הפעולות שלי, נשאר מופתע כל יום מהערכים שיורדים, מאיברים מאבדים תפקוד לאט לאט ונותרת אנרגייה מועטה, חיוורת שאיתה איכשהו ועם עוד כמה כדורים אני שורד. מה אני מציע: הטלת ספק- ראשית: ואלו מילים שיכולות לשנות תפיסה- אין דבר כזה, אין שום דבר בעולם הזה שמערכת הגוף הלוא היא אני- לא יכול לרפא. אין מצב שאני מגיע למצב שצריך לעזור לגוף עם תרופות! אין. ברור שאין לי נסיון במחלות סופניות והלוואי והייתי מת וקם לתחייה מחדש כדי לחוות וללמד אתכם. אבל- הכח הכי עצום- הוא לקום מתוך מחלה ולהגיד אין מצב שזה מסתכם בזה! אין מצב שזה מסתיים בזה. אין צורך לחשוב ישר על סרטן. בוא נדבר סתם על תופעות ביום יום שהגענו אליהן, אנחנו בכניעה ולא נח לנו בגוף או שיצרנו תלות בתוספי מזון ותרופות קלות. כמו כאבי מחזור. כמו חוסר חשק מיני. כמו חוסר אנרגייה כללית. כמו אי ספיקה של דברים. כמו ערכי דם ירודים. כל אלו הם אני!. קודם כל. והבדיקה העצמית היא לשאול- מה אני עושה שמאופיין בזה. גם לא להגיד- מערכת החיסון שלי קורסת. זה אני קורס. זה הדפוסים שלי מפרקים הכל. זה מחשבות הרקע ואיך שאני תופס את עצמי מול העולם שמכתיב את התרגום של זה בעולם הגשמי- הגוף שלי. הגוף הוא מאניפסט התודעה. הכל מקבל ביטוי בו. תסתכלו עליו לעומק ותגלו לפני כולם מה עובר לכם בראש דרכו. מהטראומה הכי קלה מהעבר ועד החרדה הכי גדולה מהעתיד.

אז מה עושים באמת? עובדים על תנועה מנטאלית. בוחנים את המציאות בספק ולא מקבלים אף מילה מאף אחד כמובן מאליו. גם את אלו הנכתבות עתה. מחפשים ׳מחשבות על׳ ברקע שדרכן אני רואה את העולם- נגיד- ״העולם קשה, אכזרי, בני אדם רעים, יש הרבה סבל, מי שאין לו כסף מסכן, אני לא אוהב את איפה שאני גר, אני לא אפרק את המשפחה בגלל הילדים וכו״. הכל אשליות. נכון שיש השלכות כלכליות מתמטיות להכל- ובנוסחאות, הכל ידוע מראש- אבל אני מדבר על איכות החיסון והבריאות הכללית של המליארדר הכי פרוע בעולם. כסף לא הופך אותו לבריא יותר אלא הוא משיג את הרפואה הכי מתקדמת שיש. ואתם יודעים מה: החיידקים בתוכנו יורקים על כסף! חחחח הצחקתם אותם. לא מכירים בו בכלל. מקסימום בציניות הם יחגגו ארוחת שף ממש יקרה. אחרונה לפני הסוף. מה עוד: מחפשים אלטרנטיבות טיפוליות ולו החייזריות ביותר! ממילא זה פלסיבו יא קרועים אז מה זה משנה. עבד? מעולהההה! השכל שלנו כזה לא מפותח, הוא חושב שהוא מדען. חייב להבין הכל. תתגברו על זה וחפשו מטפלים אלופים באילוף מנטאליפיסי. מתרגלים סנכרון נשימה ותנועה יחד לשלמות. סאונות. סקרבינג. קור וחום. ניעורי גוף שבטיים. יוצאים לטבע יחפים. מתחברים לאנשים שמדברים חופשי על מין ונטולים שיפוטיות (מין זה חילופי אנרגייה- כמו שהגלקסי טוען עכשיו טלפונים אחרים- ככה לפגוש גופנית מישהו- בחשיפה- גם אם זה סטוץ- תאהבו אותו הכי בעולם ללילה אחד והוא אתכם, בלי כל המחסומים שחוסמים את המערכת החיסונית שקשורה באותם עצבים של אברי המין. כמובן וחשוב להבהרה- עם מזדמנים קשה להחשף ולשבור דפוסים, הגנות ולמוסס את מבצרי הבריאות שנוצרו. רצוי פרטנר קבוע שמבין שדרך זה שהוא מענג אתכם לשמיים וחזרה 50 בריבוע, הוא בעצם מספק את הסוללה שלו ולא להיפך. לכן התמסרות היא כלי הכרחי שלא בטוח שתצליחו עם מישהו חדש כל שבוע). אנשים כנים, כאלה שמשתפים הכל ולא מסתירים (מותר לשמור איזה סוד, קליל כנוצה). וכל בוקר לקום, לקרוא מצידי את ׳ברכות השחר׳ עם כוונה מלאה. עם כבוד. לא כקורבן מול פחד השם. אלא בעוצמה מלאה- fake it until you become- אני אור, אני אהבה, אני הרפואה, אני העוצמה, אני החיסון, אני ההגנה, אני חלק מהעולם והעולם הוא חלקיק בתוכי ואני לא מפחד/ת להיות חשוף/ה להיות אני ואף אחד לא יגיד לי מהם הגבולות שלי אלא אצור אותם מתוך חיפוש, כבוד ואהבה.

כל יום הוא יום חדש. מתתי בלילה וקמתי לתחייה מחדש. כל בוקר אני מטיל את מימי- הישנים. עכשיו אני חדש יותר. כל מה שיש בעולם קיים בי ואין בי פחד. אין בי פחד. יש לי גוף מושלם. אני מושלם. אני בסדר. הכל בסדר. גם הקושי הוא לא באמת קושי. הוא עוד מאפיין שדרכו אני מסתכל בפליאה וחקירה. מה שהיה בעבר שייך לתאי הזכרון בלבד וכדאי לי להסיר את הניהול שלהם. למדתי. גדלתי. התפתחתי מאז. אני חדש עכשיו. את שארית חיי אני חווה בעוצמה. חיי בהתרחבות ואינם ליניארים כציר הזמן. אני בריאות מיטבית. אופטימטלית. בחסינות מעוררת השראה. בחיוניות אנרגטית שתטען אחרים (במצבים קיצוניים להחליף בני זוג מיד :), הורים וסביבת מגורים או אם לא עשיתם סקס עם תשוקה בריאה לאחרונה- לכו תמצאו אחד שהוא לא מכאני יבש). ככה תברכו עד שתרגישו את זה. לא כקורבן נסיבות ויראליות, אלא כידיעה ברורה שאתם ממוגנים היטב- מנטאלית ופיסית.

יאללה, הלכתי להתקרצף :) (טקסט לא ערוך של 10 דק)